בן נחמה ונפתלי. נולד בשנת תרנ"ג (1893) בבראילוב שבאוקראינה למשפחת סוחרים. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר העברי שבעיירה, שלחו אביו, שהיה ציוני, להשלים את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה". בשנת 1913 עלה לארץ-ישראל, השתקע בשכונת נווה-צדק ושינה את שם משפחתו לגלילי. מנעוריו שאף להיות מהנדס ולקראת זאת השקיע מאמצים רבים בלימודיו. מאמציו נשאו פרי והוא היה לאחד המצטיינים מבני מחזורו, במיוחד בלימודי המתמטיקה. בקרב מכיריו נודע כצעיר מוכשר, תרבותי וחברותי מאוד, ורבים ביקשו את קירבתו. עם זאת נודע כחלוץ המתנדב לכל משימה דרושה. עבד בפרדסים והיה פעיל בשמירה ובהגנה.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, התנדב לצבא התורכי, נשלח לבית-הספר למתרגמים בבעל-בק ובדרכו מדמשק, חלה במחלת הטיפוס ואושפז בבית-חולים תורכי. חבריו, ששהו אז בבית הספר, לא ידעו מה עלה בגורלו ורק כשיצאו לחופשת הפסח חיפשו ומצאו את הרופא שטיפל בו והלה סיפר להם על דבר מותו. הוא נפטר בשנת 1917 ומקום קבורתו לא נודע. הניח הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות.

חבריו ומוקירי שמו הציבו אבן לזכרו בבית העלמין של אביחיל.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.